למה ומדוע?
דוגמה נפלאה לעיצוב ספרים מצאתי לפני כמה ימים בספר עתיק יומין בשם "למה ומדוע?", מקבץ שאלות ותשובות בנושאים שונים לילדים, שתורגם (כנראה מצרפתית) ע"י יצחק לבנון ואויר באופן מדהים ע"י פיליפ דורה וז'ק פוריה. השאלות נעות בין "כיצד נוצרות קוביות הקרח במקרר?" ועד "האם ילדי כל העולם הולכים לבתי-ספר?" והנוסח העברי מאלף - מי כיום יתרגם את הביטוי "What we are" ל-"מה שהִננו"? לחילופין, ישנן שאלות כמו "מדוע מְיַמְיֵם החתול?" שהכוונה בה הוא למה שמכונה, בשפה עכשווית, "גרגור".
עיצוב הספר נדיר ביופיו. בניגוד לספרי הילדים של היום כולם כתובים באותיות גדולות מאוד, כאילו כדי להקל על הקריאה, ספר זה משתמש בנוסח מעולה של אות פרנק-ריהל, מרובע במיוחד ובעל עקמומיות כלשהי בתוויו, מה שיוצר אות ברורה וקונטרסטית שנקראת היטב (עקב עקמומיותה) ומכילה ניקוד היטב (עקב מרובעותה). התוצאה קריאה יותר מכל ספר בעל כתב מוגדל שתמצאו כיום. גם העימוד מצטיין בפשטותו - שלושה בלוקים של טקסט המתחלפים לסירוגין עם איוריהם בין שני טורים בכל עמוד, כאשר השאלות מודגשות ע"י ריבוע צהוב ומופיעות באות קטנה מעט מאות הטקסט. האיורים שבספר הם נושא נפרד בפני עצמם, אך יש לציין שהאופי המתארי שלהם מתקשר עם שורות הפרנק-ריהל שנמצאות לצידן ויוצר מראה אחיד, נעים וצבעוני בכל עמוד. כדאי שספר זה יהווה דוגמה לעיצוב ספרים עבור ילדים, במיוחד משום שהוא מעוצב בחכמה ומדבר אל קוראיו הצעירים בגובה העיניים, ללא "טריקים" מתנשאים שכל-כך שכיחים בעיצוב כיום.
לינקבוע | ספרים מתאריך 24 נובמבר 2004, 00:19 | שאלות ותשובות (16)קבוצה אחת עשרה
נושא הטיפוגרפיה הלא-לטינית (Non-Latin Typography) שב ועולה בתקופה האחרונה בפורומים רבים באינטרנט וגם מחוצה לה, נוכח התחזקות הגלובליזציה (ויש האומרים "אימפריאליזם מערבי"). הדיון מתמקד במיוחד בתופעת התרחקותם הניכרת של כתבים לא-לטיניים עכשויים מהתכונות הייחודיות שלהם לטובת מאפיינים לטיניים, עובדה המדאיגה טיפוגרפים רבים בעולם.
לינקבוע | טיפוגרפיה מתאריך 15 נובמבר 2004, 21:40 | תגובות (10)מסך עשן
הבהרה: אין במאמר זה כוונה לעסוק באירועים המצערים עצמם. האתר משתתף בצער המשפחות השכולות ומוסר איחולי החלמה מהירה לפצועים.
אם אתם, כמו רוב המדינה, קונים את גיליונות סוף השבוע של "ידיעות אחרונות", בוודאי הזדעזעתם מתמונת הילד הישראלי ספוג הדם שבשער. את התשובה לשאלה - מדוע החליטו עורכי העיתון לשים דווקא את התמונה הנוראית, האכזרית והפולשנית הזאת על גבי העמוד הראשי - גם הפתיים הגדולים ביותר בינינו יודעים. "ידיעות אחרונות" הם הרי בסך-הכל מפעל, שמתפרנס ממכירת עיתונים. משום מה, הצבת תמונות מזעזעות בשער העיתון, גורם למכירות לנסוק. אבל מה קורה אחרי שאתם חוזרים הביתה עם העיתון שזה עתה רכשתם? האם באמת מתחשק לכם לתפוס בדף השער, על כל זוועותיו, ולהפוך אותו?
לינקבוע | טיפוגרפיה מתאריך 08 אוקטובר 2004, 16:27 | תגובות (9)פונטים, Reloaded
ביולי השנה שוחררה גרסה מיוחדת של תוכנת OpenOffice.org בעברית הכוללת את גופני פרויקט "קולמוס", לראשונה בפורמט TrueType המתאים למערכת Windows. את חבילת התוכנה כולה אפשר להוריד בחינם באתר האינטרנט הישראלי של OpenOffice.org.
הפונטים הקלאסיים והבסיסיים שיצר מקסים יורש, סטודנט לתואר שני במתמטיקה מהטכניון, בתוכנה אופן-סורסית (חופשית) ליצירת פונטים בשם FontForge, מהווים את פרויקט "קולמוס", הסוד המתוק ביותר של קהילת האופן-סורס הישראלית. בעיית המחסור בפונטים עבריים לצרכי הדפסה ותצוגה במערכת ההפעלה Linux הייתה, כפי שמגדירים זאת אנשי עמותת "המקור" באתרם, "אחד החוסרים האחרונים שמנעו, עד שנת 2002, הפצת מערכת-הפעלה עברית חופשית לחלוטין". העמותה גם העניקה ליורש את "פרס המקור", על הישגים בתחום התוכנה החופשית, בכנס שהתקיים באוגוסט השנה.
המחסור בפונטים בסיסיים אינו מוכר למשתמשי ה-Windows וה-Office הותיקים, שלעומת זאת מכירים היטב את הפונטים ה"רגילים" המותקנים אצלם במחשב. על הפונטים הבסיסיים המוכרים לכולנו, ועל הפונטים החדשים המצורפים לגרסת ה"קולמוס" של OpenOffice.org - בהמשך המאמר.
לינקבוע | אותיות מתאריך 24 ספטמבר 2004, 13:51 | תגובות (41)קהלת
אמנם לא ממש קשור לראש השנה - ב"קׁהלת" נוהגים לקרוא בחול-המועד סוכות - אך מכיוון שלא בעצם החגים עסקינן אלא בעותק ספציפי וייחודי של המגילה האמורה, סלחו לי על אי-ההתאמה הכרונולוגית.
קהלת, המגילה הרביעית מתוך חמש המגילות שבכתובי התנ"ך, היא ספר שנוי במחלוקת משום שהאמירות שבו בוטות מאוד, אך בקריאה ראשונה ושנייה נראה שכמו שהן בוטות, כך הן סותרות זו את זו. מחד, מביע כותב הספר את דעתו הפסימית על אפסותם של החיים לכשעצמם, והמנטרות "הבל הבלים הכל הבל" ו"אין חדש תחת השמש" חוזרות על עצמן בוורסיות שונות לאורכו של הספר, מאידך, בחלקי הספר המתקדמים אפשר למצוא "איים" של היגיון מקראי מוכר המטיף לייראת האל, השומר על האדם מכל רע. פרשני התנ"ך מסבירים את הסתירה כשתי נקודות מבט המשלימות זו את זו - קהלת הישיש (ההנחה הרווחת היא שמדובר בשלמה המלך, בנו של דוד) והחכם יודע שהסוד לחיים טובים הוא עבודת האל, ולכן אין לו בעיה לומר שהאדם עצמו הוא ישות ריקה, ושאם לא ישים את מבטחו באל, ייקלע לאותן עלילות רעות המתוארות בספר. עם זאת, קיימות הרבה השערות שונות ומשונות על ספר קהלת, ואף מספרים שהעורכים הקדומים של התנ"ך התלבטו אם לצרף את הספר החתרני הזה, בגלל אופיו הקודר והדו-משמעי.
לינקבוע | ספרים מתאריך 15 ספטמבר 2004, 18:58 | הבלים (3) לעמוד הקודם | עמוד 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 | לעמוד הבא