מבט על דפוס בלט
בביקור שערכתי ב"דפוס אות ואות", בית דפוס קטן ליד שוק מחנה יהודה בירושלים, הראה לי הבעלים, עדי רצין, את אוסף אותיות הבלט שלו, ונתן לי לצלם קצת. כל הציוד הוא זכר לתקופה מוקדמת יותר, בה השיטה הפופולארית ביותר היתה סידור של אותיות מתכת ולחיצתן לתוך הדף המודפס באמצעות מכונות גדולות שפעולתן דומה לפעולת המכבש, הנקראות Letterpress. הרבה מההגיון שנמצא בדפוס העכשווי מושאל מתקופת דפוס הבלט, והיכרות מקרוב עם המדיום הנעלם הזה יכולה לתרום הרבה ידע לכל מעצב גרפי מתחיל. הנה כמה תמונות שצילמתי באותו יום.
אלו אותיות "הדסה" בגודל קטן מאוד, כנראה 8 פונקט (point). הנימות שעושות את כל הפונט הן כה עדינות ומדויקות, שאי אפשר שלא להתפעל מיצירת המופת הזו, שהנרי פרידלנדר עמל עליה כארבעה עשורים.
אותיות עץ היו זולות יותר להפקה, ועד היום אפשר לראות את השימוש שעושים בהן בפשקעווילים (מודעות של הקהילה הדתית) התלויים בשכונת מאה שערים. זוהי כנראה האות הפופולארית ביותר, גירסה מוצרת וכבדה של אהרוני.
זוהי גלופה שנוצרה עבור נייר המכתבים של מכללת דוד ילין לחינוך. את הגלופה היו יוצרים מאותיות בלט מקוריות, בשילוב אלמנטים גרפיים חתוכים שהיו מסדרים בתוך תבנית, עליה יוצקים שכבה דקה של עופרת, שלאחר מכן נחתכת ומחוברת לחתיכת עץ. כך אפשר להשתמש בגלופה שוב ושוב בצורה היעילה ביותר.
זוהי תבנית עבור מעטפה רשמית של מוסד כלשהו. מלבד האותיות המסודרות, ניתן לראות אלמנטים גרפיים כגון מלבנים ריקים למילוי וקווים תחתיים (בצד ימין למטה). לחתיכות העופרת שממלאות את החללים השונים קוראים חצוצות - זהו ה-Leading המקורי, מונח שנשמר עד היום כשמתייחסים לרווח בין שורות.
אלו שתי מכונות ה-Letterpress - הקטנה יותר יכולה להדפיס על ניירות עד גודל שמינית גיליון, והגדולה יכולה להתמודד עם פורמטים גדולים יותר בכך שהיא עובדת על עקרון של גלגלת המסתובבת ולוחצת בכל פעם חלק אחר של הדף.
יש עוד כמה דפוסי בלט במרכז העיר (אחד מהם בבניין שאני גר בו, אפילו). חבל שבאף אחד מהם לא צריכים עובדים, נשמע כמו כיף גדול.
מאת שי בתאריך 23 יולי 2005, 03:31
זה מדהים.
מאת שחר בתאריך 31 יולי 2005, 01:25
אני ביקרתי בבית דפוס מהדור העתיק הזה... (נמצא ממש קרוב לתחנה המרכזית בתל-אביב). קיבלתי הסבר מענין על המכונות, ראיתי הדגמות של המכונות וכל מיני עבודות דפוס מכונות. חבל שהיה אוטובוס לצבא שהייתי חייב להספיק לו.
הכי התפלאתי מהמהירות שהמכונה עבדה, איך מיליון חלקים עובדים במהירות מטורפת בתיאום מושלם. מכונה שעובדת כבר עשרות שנים (בטח יותר מיובל...) ומוציא תוצר מרשים מאוד.
ממש ממש ממש ממש מגניב.
מאת סנדיקלאוס בתאריך 02 אוגוסט 2005, 05:29
חשבתי שיש לי עוד מה לומר אבל מסתבר שאין..
7874
מאת אלמוני/ת בתאריך 06 אוגוסט 2005, 22:52
ערמה של ברזלים מחורבנת ....לך תיראה מכונות דפוס אופסט רטוב+יבוש לניר כרומו של מולר מרטיני אלו מכונות וגם שם לא מיתלהבים אחרי שנתים עבודה ....
מאת מישהו.... בתאריך 14 אוגוסט 2005, 09:42
שותף לתשוקה להבין איך הכל עובד,
מאת טל דניאל (אתר) בתאריך 18 אוגוסט 2005, 00:55
למגע, ולאותיות בולטות מִדפים.
תודה על התמונות.
מרתק, מעניין ואפילו קצת מלחיץ.
מאת בית דפוס (אתר) בתאריך 26 אפריל 2010, 01:35
תחשבו איך זה היום - הכל יחסית קל עם תוכנות מחשב, טאבלטים ואפשרות לשמור לשימוש חוזר.
ופעם - הכל היה מתסכל, לכל מכונה צריך לייצר עשרות תבליטים עם אותה איכות טיפוגרפית מדויקת, והכל בטח היה בזמנו בתוצרת ידי אדם..ממש עבודת נמלים.
האם משהו מכיר בתי דפוס בלט בתל אביב?
מאת אמיר בתאריך 09 יולי 2010, 23:41