טיים אאוט נקודה תל אביב נקודה קום
טיים אאוט פירסמו באתרם הודעת שידרוג, ובינתיים מזמינים אותנו לחוות את המהדורה הדיגיטלית של המגזין שלהם. המגזין הדיגיטלי הזה הוא דוגמה לצעדים הראשונים שנוקטת העיתונות הקונבנציונלית כחלק מתהליך ההישרדות שלה במהפכת האינטרנט (אפשר לראות גם במעריב, The Guardian). קשה עדיין לדעת איך ההכלאה הסופית, המוצלחת (יש לקוות) של מדיה מודפסת ומדיה דיגיטלית תיראה, תעבוד ותחוש. הבעיות שעולות מההכלאה בין שני המדיומים הם הדבר העיקרי שניתן לראות במהדורות הדיגיטליות הללו.
פורמט - אין מה לעשות, פורמט של מגזין הוא לא פורמט של מסך מחשב, ולהיפך. הפתרון במקרה זה הוא תצוגה של כפולות עמודים, שבה הטקסט הרץ וכותרות המשנה כמעט ולא קריאים בכלל, רק את הכותרות הבינוניות ומעלה אפשר לפענח במלואן, ועל פיהן ועל פי התמונות אנו מנווטים לאורכה ולרוחבה של הכפולה שלנגד עינינו ע"י התמקדות בעזרת קליק עכבר פשוט, ואז גרירה של המסמך לכל הכיוונים, בעזרת העכבר, החיצים, כפתורי הגלילה ובעצם בעזרת כל מה שהממשק שלנו מציע לנו. אני מצאתי שהכי נוח ופחות מעצבן במקרה שלי היה אם העיתון כולו היה מוצג מלכתחילה במצב "זום" (100%). אפשרות הניווט בעזרת מקשי החיצים במקלדת נוחה ביותר (הרבה יותר מגרירת העכבר אנה ואנה), חבל רק שאין דרך ברורה שבעזרתה ניתן להגיע ללינקים השונים ללא עזרת העכבר.
אותיות - אין מה לעשות, ברוב המקרים אותיות שנראות במיטבן על גבי נייר מודפס, לא ייראו טוב על גבי מסך. כשאני מנסה להגדיל את התצוגה ליותר מ-100% אני מגלה לתדהמתי שהמגזין עצמו הוא בעצם ביטמאפ/JPEG שכל בעיות הריווח והרסטריזציה (התהליך שבו הפונט מומר לתצוגה על מסך) ניכרות בכל גושי הטקסט ובכל הכותרות. פונט הטקסט הרץ (פרנק-ריהל של סלע) יכול מאוד להתאים לתצוגה על מסך (לדעתי דווקא כשהוא מודפס הוא קצת בעייתי), וכך גם האות השניה - נרקיס בלוק. אך לצורך כך יש להתאים את שני הפונטים לתצוגה נכונה על מסך, שמתחשבת בעובדה שמדובר במערך של נקודות אור מוקרנות (פיקסלים) ברזולוציות (צפיפויות) משתנות ממסך למסך, ואף בטכנולוגיות משתנות (CRT ו-LCD).
כתיבה - כתיבה מגזינית מאוד מתאימה לאינטרנט - קצרה, עניינית, ישירה. מסך הוא מדיום שמקרין את עצמו על המשתמש, מדיום אקטיבי ולכן גם אגרסיבי מאוד, שלא נעים להשתהות בו בנקודה מסויימת במסך. את הכתבות באורך עמוד ויותר שמוצגות במגזין לא קראתי ולא אקרא - הן פשוט יותר מדי בשבילי. הייתי מעדיף לקבל תקציר של אותן כתבות או בכלל רק איזכורים קצרים שלהן. יש לציין שניתן להדפיס את המגזין ולכן מי שממש רוצה ויש ברשותו אמצעי הדפסה - בריא יותר שיוציא איזה דף או שניים לטובת העניין.
פיצ'רים של אינטרנט - המעשה המבורך באמת הוא הלינקים ה"אמיתיים" שקיימים בגוף המגזין - גם בינו לבין עצמו (למשל תוכן עניינים שאפשר ללחוץ עליו ולהגיע לחלקים שונים במגזין) וגם בינו לבין שאר האינטרנט - לינקים שמופיעים בו לחיצים לגמרי ונפתחים בחלון חדש. המגזין גם מנסה לנצל את אפשרויות האנימציה/וידאו שקיימות במגזין. לדוגמה - "הטבלה לא משקרת" בעמוד 20 נפתחת בהדרגה לאורך הדף. האמת היא שבפעם הראשונה שהגעתי לעמוד עברתי מיד הלאה, כי חשבתי שמדובר בעמוד ריק, מה גם שלא ממש ברור לי למה בדיוק צריך אנימציה שכזאת. יותר משכנע מבחינתי השימוש באנימציה בפרסומת של דניאלה להבי (עמוד 35), ובכלל - זה נראה לי יופי של גימיק פרסומי בינתיים, ותו לא. בפרסומות לסרטים יש שימוש בוידאו כפרומו לסרטים עצמם, עקרון נכון אך כרגע הוידאו מופיע כנישה מעצבנת בגוף המודעה, ורץ גם כשלא ממש בא לנו לשמוע את הפרומו.
אז בגדול - יש (הרבה) מקום לשיפור. אך זהו צעד ראשון ומעניין מאוד בדרך למדיום חדש של עיתונות, שווה להתנסות.
טיפוגרפיה מתאריך 13 ינואר 2006, 19:08 | להוספת תגובותלא ירד לי כלום
מאת אלמוני/ת בתאריך 19 פברואר 2006, 15:50
משהו משהו
מאת יקיר בתאריך 27 מרץ 2006, 19:41
בכלל כל הקונספט לא נראה לי. עיתון כעיתון תנו לי, בבקשה, לא כפיקסלים.
מאת אני בתאריך 01 אפריל 2006, 20:53
איך מורידים לא יורד לי כלום?!!
מאת ירדן אייל בתאריך 09 ספטמבר 2006, 17:28
למעשה רק כמה שעות לפני שניתקלתי באתר חשבתי שהגיע הזמן להעביר את העתונאות לאינטרנט.. אך מבחן המציאות איננו מאפשר זאת לטעמי. עיקר ההנאה היא לשבת במרפסת כשהעיתון מונך לחקיך ועיינך ניזוזנות במילה הכתובה ביציבות ונצחיות על גבי הדף. ולסיכום, הרעיון מתאים לכותרות, כתבות קצרות לוח מודעות ותו לא.
מאת חן בתאריך 19 אפריל 2007, 22:15