העוקץ

טיפוגרפיה

עבודתו החלוצית של משה שפיצר

''בין כוכב ודשא'' מאת יצחק שנברג (שנהר), תש''ב - אות דרוגולין מנוקדת

קטלוג התערוכה "ד"ר משה שפיצר - ספרים, אותיות, עיצוב", בעריכת ד"ר יעקב קצנשטיין (הוצאת ידי הספר, ירושלים 1981), פורס את קורות חייו ופועלו של ד"ר שפיצר. מלאכי בית-אריה, מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (בו התקיימה התערוכה), כותב בהקדמה לקטלוג, "מפעלו ופועלו החלוציים והמהפכניים של ד"ר משה שפיצר בתחום עיצוב הספר העברי החדש, איכות ההדפסה והתפתחות אותיות הדפוס העברי מקנים לו מקום נכבד בין גדולי המדפיסים העבריים..."

לד"ר שפיצר, מלבד עבודתו כמעצב ספרים ומו"ל, יד בכמה מהאותיות העבריות הקלאסיות. הוא עזר להרי קארטר בהכנת כתב "בצלאל", בראשית שנות ה-40; סייע לאיתמר דוד בפיתוח אות "דוד"; יצר את המשקלים הקלים של אות "הצבי", לאחר שהמעצב המקורי של האות, צבי האוסמן, נפטר לאחר סיום העבודה על המשקל העבה; עיצב את האות הקורסיבית "רהט", במסגרת עבודה עם משרד הגרפיקאים רוטשילד-ליפמן; חקק את האות הבלתי-שגרתית "רוממה" ותיקן את נוסח ה-10 פונקט של אות "גיל" מאת הטיפוגרף הבריטי אריק גיל. חלק מהאותיות, כמו "הצבי" ואחד מנוסחיה של אות "דוד" נוצרו במסגרת בית-היציקה "אותיות ירושלים", בו ניהל בתקופה שבה החליט לסגור את בית ההוצאה שלו, "תרשיש", שבספריה ניתן להיווכח ברוב עבודותיו הגרפיות.

יהודה יערי, ''שלומיאל מצא צל'', 1947, פיתוחי-עץ מאת יעקב פינס, אות שלטר-גיזקה

במאמר על עבודתו החלוצית של שפיצר (1970), כותב ישראל סופר בתחילה על הדילמות בהן נתקלת הטיפוגרפיה העברית: "עיצוב ספרים עבריים כרוך בבעיות שונות... העברית [היא] אלף-בית של קפיטלים (אותיות רבתי) ואין בה אות דוגמת האיטאליקס... אין בנמצא מבחר ראוי לשמו של אותיות ספר עבריות טובות... תיבות פותחות הן חזון נפרץ בספרים עבריים, וחסרים קישוטים טיפוגרפיים מתאימים להשלמת אותיות הספר... הקשיים מתרבים כאשר כתב-היד מצריך אותיות לועזיות. בספר דו-לשוני המעצב חייב להביא בחשבון את העובדה, שהעברית צפופה יותר מן השפות האירופאיות החדישות..."
על תושייתו של שפיצר כמעצב ספרים כותב סופר, "...כל ספר דרש פתרונות חדשים ושונים מאת המעצב, ובכל ספר ניכר חוש הסדר והארגון של שפיצר. לספרים 'סבר-פנים' נקי, צלול, המזמין את הקורא לדפדף או לקרוא, להחזיק ביד 'ספר של ממש'. המתווה של כל אחד מן הספרים הללו, דומה שהוא הולם במיוחד את נושאו..."
דוגמאות לעבודות יוצאות-דופן של שפיצר מתוך המאמר: "...לצורך המפות שבספר 'ירושלים' מאת מ. אבי-יונה, הוא נעזר בהמצאה יפנית. המפות הטופוגרפיות מודפסות בשחור-ולבן על גבי רקע ירוק בהיר, ובהן דיוק מדעי עם חן של הדפסים יפניים...
ברטולט ברכט, ''אדון פונטילא ומאטי משרתו'', 1979, תרגום ט. כרמי, רישומים מאת יגאל תומרקין, אות ''הצבי'' קל "הטקסט והאיורים של 'משלי-שועלים', ספר שעוצב על ידיו בשביל הוצאת שוקן, הצריכו עמוד רחב, אך לא נמצאה אות עברית מתאימה בגודלה לשער. הוא פתר את הקושי בכך שסידר את השער באות קטנה יחסית, סגורה במסגרת קווים, וחזר על מתווה השער בעטיפה...
"למהדורה מצומצמת של ספר קטן, הוא השתמש ב'מוטיב חוזר' של אותיות ערביות, כדי ליצור מסגרת טיפוגרפית נאה" - כל אלה בהקשר לבעיית העדר קישוטים טיפוגרפיים בעברית.

איך מסביר סופר את הצלחתו של שפיצר? "על אף כל המכשולים האלה, [הצלחתו] מקורה בסירובו להתפשר. מתחילת דרכו עמד על כך, שניתן לבצע עבודה טובה גם בחומרים ובמכונות שבעין; שסדרים, דפסים וכורכים - בעלי-בית ופועלים כאחד - יתאמצו לעשות מלאכה טובה אם יידרש מהם הדבר. חוש הסדר שלו, כושר ההמצאה שלו בסיגול חומרים, ידיעתו המבוססת ועקשנותו - כל אלה חברו יחד והניבו מספר גדול של ספרים יוצאים מגדר הרגיל."

טיפוגרפיה מתאריך 12 יוני 2004, 16:20 | להוספת תגובות

עבודתו של שפיצר ראויה למחקר מקיף וויזואלי אשר יהיה נגיש לכל (יענו, יעלה לאינטרנט).

מאת מיכאל יעקובסון בתאריך 15 מאי 2009, 07:17

הוספת תגובה


אנא לחצו על הכפתור פעם אחת בלבד, תודה!