העוקץ

טיפוגרפיה

עבודתו החלוצית של משה שפיצר

''בין כוכב ודשא'' מאת יצחק שנברג (שנהר), תש''ב - אות דרוגולין מנוקדת

קטלוג התערוכה "ד"ר משה שפיצר - ספרים, אותיות, עיצוב", בעריכת ד"ר יעקב קצנשטיין (הוצאת ידי הספר, ירושלים 1981), פורס את קורות חייו ופועלו של ד"ר שפיצר. מלאכי בית-אריה, מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (בו התקיימה התערוכה), כותב בהקדמה לקטלוג, "מפעלו ופועלו החלוציים והמהפכניים של ד"ר משה שפיצר בתחום עיצוב הספר העברי החדש, איכות ההדפסה והתפתחות אותיות הדפוס העברי מקנים לו מקום נכבד בין גדולי המדפיסים העבריים..."

לחצו כאן להמשך

לינקבוע | טיפוגרפיה מתאריך 12 יוני 2004, 16:20 | תגובות (1)

לטף המכחול של קווי-לי

כפולה (או שמא שלשה?) מתוך מכתבי אהבה סיניים

חשבתי שמן הראוי הוא שלכבוד שבוע הספר העברי, אציג כמה ספרים מיוחדים שמשכו את עיני. הספר שאיתו אפתח את השבוע הוא מכתבי אהבה סיניים מ-1960, תרגום של איזי אברהמי לספר My Lady of the Chinese Courtyard של אליזבט קופר מ-1914. כשמחזיקים אותו ביד ומעלעלים בו, ה"ספר" הזה נראה ומרגיש כמו קובץ מכתבים אמיתי שנכרך ידנית. הגומיה שמחזיקה את דפי הספר יחד, והדפים הסיביים שמתקפלים החוצה הם רק חלק מהאלמנטים שמעבירים את התחושה הזו. לפי דעתי, הספר עצמו הוא יצירת אמנות.

לחצו כאן להמשך

לינקבוע | ספרים מתאריך 09 יוני 2004, 07:19 | תגובות (4)

כתבות ישנות מ"מעריב"

כן, אם זה האתר הראשון שאליו אתם מגיעים כשאתם מתחברים לאינטרנט, אז יכול להיות שלא שמעתם שהאתר המזניב של עיתון "מעריב" המקוון (nrg שמו) נפתח להרצה. האתר עצמו אמנם נראה כמו משהו שכבר ראיתי באינטרנט, אבל התוכן הוא מאה אחוז "מעריב"... לא שזה יתרון כל כך גדול אבל לפחות יש על מה להלין.

רענן אליזוב

אחד הבונוסים הגדולים באתר הוא חיפוש מבוסס-google בארכיון הכתבות של "מעריב", עד שנת 2000. אני מיד נזכרתי שב-13 בדצמבר, 2000 קראתי במוסף "סגנון" ראיון שערכה ליסה פרץ עם מעצב האותיות רענן אליזוב, שקיבל אצלי הרבה נקודות זכות בזמנו על העבודה שעשה בגרסה העברית של המגזין "MAD". בכל אופן, הרצתי חיפוש והפלא ופלא - נחו עיני על "אות ועוד" - ראיון עם אליזוב על הפונט "וטו". צירפתי לכאן את התמונה המקורית מהכתבה, כדי שתוכלו לראות במי מדובר - וברקע הפונט "וטו", כמובן.

בנוסף, מצאתי גם כתבה של דנה קסלר על ביקורו של המעצב נוויל ברודי בפסטיויטל בשנת 2000. חבל שעם כל ההשקעה הזאת "מעריב" לא טרחו לחלק לפסקאות. נו, טוב, עדיף אתר-תוכן-מעאפן אחד ביד משניים על העץ.

לינקבוע | אותיות מתאריך 07 יוני 2004, 01:44 | קללות, דחיפות, גידופים (5)

מה עובר על ברטהולד

זה התחיל לפני כחודשיים, כשמישהו שאל איזו גרסה של אקזידנז גרוטסק עדיפה - זו של לינוטייפ או של ברטהולד, בפורומים של טייפופיל.

ג'וזף פמבלטון, ממפעילי האתר, השיב שקיימות מספר סיבות שבגללן עדיף להימנע מלרכוש פונטים אצל ברטהולד, והביא את סיפורו של מעצב פונטים יווני שנתבע ע"י החברה בגין מתן שם שהזכיר להם את אחד הפונטים שלהם.

לא עבר זמן רב והדיון תפח והתמלא בסיפורי אימים אודות אותה חברת "ברטהולד" - כולל השאלה האם היא אותה חברת "ה. ברטהולד" (שבזמנו הפיקה גם את היציקה הראשונה של אות פרנק-ריהל)? (הקישור הוא לדף של יקיר קהילת הפונטים לוק דברויה, שמסכם ברוב טובו את הפרשה כולה עד רגע זה ממש)

לחצו כאן להמשך

לינקבוע | פוליטיקה מתאריך 05 יוני 2004, 19:30 | תגובות (0)

האם איכות נמדדת לפי פורמט?

היום ב"הארץ" פורסמה כתבה על הצטמצמות התפוצה של העיתונים בפורמט "דף רחב" (broadsheet) ומעבר של עיתונים "איכותיים" בעולם לפורמט הטבלואיד, הקטן בהרבה. למיטב זכרוני "הארץ" כבר דשו בנושא מספר פעמים בעבר, מה שלא מפתיע כלל וכלל - "הארץ" הוא ה-broadsheet היחיד בארץ כיום, וכתבות מסוג זה הן ספֵק קנון ספֵק אוֹדָה בהקשר פנים-מערכתי. לפחות יש לי תחושה שזה כך.

"האם התשובה לבעיותיהם של עיתוני הברודשיטס יכולה להיות כה פשוטה? למרות שקוראים רבים מעדיפים את הטבלואיד, הפורמט הזה אינו נטול בעיות..."

עיתוני האיכות מחפשים את העתיד בטבלואיד, מתוך אתר "הארץ"

לינקבוע | פוליטיקה מתאריך 03 יוני 2004, 19:34 | תגובות (0)