מה זה עיצוב?
אחת מהקלישאות הישראליות הגדולות היא עד כמה אנחנו נוטים לערבב שמחה ועצב, קודש וחול, עבדות וחירות, וליצור משני ההפכים תערובת מוזרה שבהרבה מקרים קשה לבלוע - שלא לומר, לעכל. בשיעור העברת מסר בבצלאל השבוע הבאתי לכיתה מתאבנים קטנים - ביסים העשויים משכבת פנקייק, שכבת מצה, ושכבת "סינטזה" ביניהם - המאצעברייט (עוגת-מצה מטוגנת בעגה אשכנזית). היו כאלה שבלעו בחוסר רצון, בקושי לעסו, היו כאלה שביקשו את המתכון, אבל כולם הסכימו באשר למסר שרציתי להעביר - אנחנו תמיד מערבבים, והטקסטורות השונות ביחד לא יוצרות חוויה חדשה, אלא חוויה מוכרת, המורכבת בעצם משתי חוויות קיימות.
התערוכה "עיין ערך: עיצוב*" מוגדרת כיריית-הפתיחה של "קהילת מעצבים" חדשה, בה חברים מעצבים ותיקים כדוד טרטקובר, דן רייזינגר, ירום ורדימון, דוד גרוסמן, יקי מולכו וחנן דה-לנגה לצד דור צעיר יותר המכובד גם הוא (מושון זר-אביב, עודד עזר, Jewboy, עדלאי סטוק). כל אחד ממשתתפי התערוכה מנסה להגדיר את המושג "עיצוב" באופן מילולי, ובאמצעות דוגמה מוכנה (Ready Made). ההגדרות מודפסות על דפי נייר עבים, התלויים מהתקרה על אנקולים, במבנה מקורה בשוק הפשפשים של יפו, אותם מלקטים המבקרים בתערוכה ומתייקים בקלסר שאפשר לרכוש במקום במחיר של 20 ש"ח. הרבה מהמבקרים בוחרים, למרבה הצער, לא לרכוש קלסר אלא לבחור מספר דפים בודדים ולהחזיקם ביד.
התערוכה, שעוצבה ע"י קובי פרנקו, משתמשת בצבע הורוד כרפרנט לסדרת אירועים גדולה יותר הקרויה "שבוע העיצוב", שמרכזה בגני התערוכה. גמלוניותו של לוגו "שבוע העיצוב" - מרובה הצבעים וסוגי-האות - מתחזקת נוכח הפשטות הסימבולית של המשטח הורוד הנוצר על שער התערוכה בשוק הפשפשים, הנתמך בפונט מלבני של מיכל סהר.
החוברת המתקבלת לאחר ליקוט התערוכה כולה היא יותר מקטלוג - זוהי בשורה, המבקשת שיפיצו אותה, שיקחו אותה הביתה. "היישום של עיצוב טוב מבטיח איכות חיים טובה יותר, שימוש נבון במשאבים ושמירה על הסביבה הטבעית", כותב דוד גרוסמן בהקדמה לתערוכה, וקני סגל מביא בעבודתו דוגמה לסבל הודי (?) המניח טבעת-בד על ראשו על-מנת שיוכל לשאת מספר רב של לבנים - "פתרון פשוט, חכם, ולא פוגע בסביבה. זהו אובייקט מעוצב ולא אובייקט מסוגנן".
לדעתי זהו אחד השיעורים החשובים ביותר שאפשר לתת לכל מי שעוסק בעיצוב - שעיצוב הוא מאפיין של דבר, ולא הדבר עצמו. גם אירוע העיצוב השני הוא שיעור בעיצוב, אך במובן שעלול להיות מטעה לדעתי. בכל מקרה, התערובת המיוחדת שמתקבלת ע"י שני אירועי העיצוב המקבילים היא אולי צורמת, אולי הרמונית, ומייצגת שני צדדים בעולם העיצוב. יש שמזדהים עם צד אחד, ויש שמעדיפים לצדד בשני, אבל העובדה ששניהם מתקיימים בו-זמנית, ובכך גם יוצרים דיאלוג משותף, אומר משהו על המקום והזמן שבו אנו חיים.
כהערה טכנית אני מוכרח לציין שנראה שהתערוכה בשוק הפשפשים נערכה בחופזה - ישנן כמה שגיאות כתיב/הקלדה לא מחמיאות, ולטעמי היה אפשר לעדן מעט את אופן הצגת התערוכה כך שתתאים יותר לרוח ה"קטלוג". חבל שתערוכה כזו היא מעין הערת שוליים בנוף אותו "שבוע עיצוב" המתרחש כרגע, הייתי רוצה לראות יותר אנשים נכנסים, קונים קלסרים, מעיינים, אוספים ומביאים הביתה להראות לחברים.
Permalink | עיצוב מתאריך 08 ינואר 2005, 16:14 | תגובות (3)למה ומדוע?
דוגמה נפלאה לעיצוב ספרים מצאתי לפני כמה ימים בספר עתיק יומין בשם "למה ומדוע?", מקבץ שאלות ותשובות בנושאים שונים לילדים, שתורגם (כנראה מצרפתית) ע"י יצחק לבנון ואויר באופן מדהים ע"י פיליפ דורה וז'ק פוריה. השאלות נעות בין "כיצד נוצרות קוביות הקרח במקרר?" ועד "האם ילדי כל העולם הולכים לבתי-ספר?" והנוסח העברי מאלף - מי כיום יתרגם את הביטוי "What we are" ל-"מה שהִננו"? לחילופין, ישנן שאלות כמו "מדוע מְיַמְיֵם החתול?" שהכוונה בה הוא למה שמכונה, בשפה עכשווית, "גרגור".
עיצוב הספר נדיר ביופיו. בניגוד לספרי הילדים של היום כולם כתובים באותיות גדולות מאוד, כאילו כדי להקל על הקריאה, ספר זה משתמש בנוסח מעולה של אות פרנק-ריהל, מרובע במיוחד ובעל עקמומיות כלשהי בתוויו, מה שיוצר אות ברורה וקונטרסטית שנקראת היטב (עקב עקמומיותה) ומכילה ניקוד היטב (עקב מרובעותה). התוצאה קריאה יותר מכל ספר בעל כתב מוגדל שתמצאו כיום. גם העימוד מצטיין בפשטותו - שלושה בלוקים של טקסט המתחלפים לסירוגין עם איוריהם בין שני טורים בכל עמוד, כאשר השאלות מודגשות ע"י ריבוע צהוב ומופיעות באות קטנה מעט מאות הטקסט. האיורים שבספר הם נושא נפרד בפני עצמם, אך יש לציין שהאופי המתארי שלהם מתקשר עם שורות הפרנק-ריהל שנמצאות לצידן ויוצר מראה אחיד, נעים וצבעוני בכל עמוד. כדאי שספר זה יהווה דוגמה לעיצוב ספרים עבור ילדים, במיוחד משום שהוא מעוצב בחכמה ומדבר אל קוראיו הצעירים בגובה העיניים, ללא "טריקים" מתנשאים שכל-כך שכיחים בעיצוב כיום.
Permalink | ספרים מתאריך 24 נובמבר 2004, 00:19 | שאלות ותשובות (14)קבוצה אחת עשרה
נושא הטיפוגרפיה הלא-לטינית (Non-Latin Typography) שב ועולה בתקופה האחרונה בפורומים רבים באינטרנט וגם מחוצה לה, נוכח התחזקות הגלובליזציה (ויש האומרים "אימפריאליזם מערבי"). הדיון מתמקד במיוחד בתופעת התרחקותם הניכרת של כתבים לא-לטיניים עכשויים מהתכונות הייחודיות שלהם לטובת מאפיינים לטיניים, עובדה המדאיגה טיפוגרפים רבים בעולם.
Permalink | טיפוגרפיה מתאריך 15 נובמבר 2004, 21:40 | תגובות (9)מסך עשן
הבהרה: אין במאמר זה כוונה לעסוק באירועים המצערים עצמם. האתר משתתף בצער המשפחות השכולות ומוסר איחולי החלמה מהירה לפצועים.
אם אתם, כמו רוב המדינה, קונים את גיליונות סוף השבוע של "ידיעות אחרונות", בוודאי הזדעזעתם מתמונת הילד הישראלי ספוג הדם שבשער. את התשובה לשאלה - מדוע החליטו עורכי העיתון לשים דווקא את התמונה הנוראית, האכזרית והפולשנית הזאת על גבי העמוד הראשי - גם הפתיים הגדולים ביותר בינינו יודעים. "ידיעות אחרונות" הם הרי בסך-הכל מפעל, שמתפרנס ממכירת עיתונים. משום מה, הצבת תמונות מזעזעות בשער העיתון, גורם למכירות לנסוק. אבל מה קורה אחרי שאתם חוזרים הביתה עם העיתון שזה עתה רכשתם? האם באמת מתחשק לכם לתפוס בדף השער, על כל זוועותיו, ולהפוך אותו?
Permalink | טיפוגרפיה מתאריך 08 אוקטובר 2004, 16:27 | תגובות (9)פונטים, Reloaded
ביולי השנה שוחררה גרסה מיוחדת של תוכנת OpenOffice.org בעברית הכוללת את גופני פרויקט "קולמוס", לראשונה בפורמט TrueType המתאים למערכת Windows. את חבילת התוכנה כולה אפשר להוריד בחינם באתר האינטרנט הישראלי של OpenOffice.org.
הפונטים הקלאסיים והבסיסיים שיצר מקסים יורש, סטודנט לתואר שני במתמטיקה מהטכניון, בתוכנה אופן-סורסית (חופשית) ליצירת פונטים בשם FontForge, מהווים את פרויקט "קולמוס", הסוד המתוק ביותר של קהילת האופן-סורס הישראלית. בעיית המחסור בפונטים עבריים לצרכי הדפסה ותצוגה במערכת ההפעלה Linux הייתה, כפי שמגדירים זאת אנשי עמותת "המקור" באתרם, "אחד החוסרים האחרונים שמנעו, עד שנת 2002, הפצת מערכת-הפעלה עברית חופשית לחלוטין". העמותה גם העניקה ליורש את "פרס המקור", על הישגים בתחום התוכנה החופשית, בכנס שהתקיים באוגוסט השנה.
המחסור בפונטים בסיסיים אינו מוכר למשתמשי ה-Windows וה-Office הותיקים, שלעומת זאת מכירים היטב את הפונטים ה"רגילים" המותקנים אצלם במחשב. על הפונטים הבסיסיים המוכרים לכולנו, ועל הפונטים החדשים המצורפים לגרסת ה"קולמוס" של OpenOffice.org - בהמשך המאמר.
Permalink | אותיות מתאריך 24 ספטמבר 2004, 13:51 | תגובות (32) לעמוד הקודם | עמוד 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 | לעמוד הבא