משהו בקשר ל"גילדה"
גם בגלל ההערה של חנן בתגובה לראיון עם "הגילדה", וגם בגלל שהבטחתי לדני שאני אציג את זה ופשוט לא מצאתי לזה מקום מתאים, הרי לכם שליחותו הכפולה של "הטייס", נוסח "מעריב" (פונט "מן") למעלה ונוסח "ידיעות" (פונט "כוס-חלב") למטה (סדר לא-מחייב).
כמו כן, ניתן למצוא את שאר הפונטים של "הגילדה" בשימוש בכל העיתונים היומיים הגדולים בארץ.
לינקבוע | יסורי מצפון מתאריך 02 יוני 2004, 08:49 | תגובות (0)הגרסה החדשה עולה לאוויר
ברוכים הבאים לגרסה החדשה של אתר "העוקץ". כפי שאתם יכולים לראות, החלטתי לשנות לא רק את מראה האתר אלא גם את אופי התוכן שבו. העמוד הראשי של האתר אינו מוקדש יותר לפונטים שלי, אלא משמש כשער לשאר חלקי האתר - אוסף הפונטים שלי, הבוסתן, הפטפטת ו"הפונט". בנוסף, קיימים גם קישורים לכל חלקי האתר האחרים, כמו דו"ח עדות טיפוגרפית וסאונד אוף פרינט - חלקם התעדכנו וחלקם נשארו כפי שהיו.
כריאקציה למגמת ההתעניינות המתגברת במקצוע העיצוב הגרפי בכלל ובתחום הטיפוגרפיה בפרט, חלקו הראשי של האתר "השתדרג" לפורמט בלוג (weblog), ועוסק מעתה ב"מבט על תרבות עברית מקוונת" - ובזה הכוונה לשלושה נושאים: הראשון הוא סקירה קצרה של סוגיות שונות שקשורות בכתב עברי ובעיצוב עברי, מן העבר ומן ההווה; השני הוא הצגה של חומרים ויזואליים ותיאורטיים בנושאים הנ"ל, אשתדל להיות מקורי ולהביא כאן תכנים שאינם להשגה ברשת האינטרנט; השלישי הוא עדכונים באתר זה וחדשות אחרות הקשורות בפעילות המקצועית שלי.
לינקבוע | חדשות ועידכונים מתאריך 28 מאי 2004, 14:45 | הערות, ברכות ואיחולים (10)שונפלד נגד טובי, 1932 עד 1955
"בספרו משנת 1932 'הטיפוגרפיה העברית החדשה', יו ג'יי שונפלד מביע את מורת רוחו בנוגע לאי-ספקות רצונו משיטת הכתיבה העברית. תלונותיו כללו, בין השאר, את המבחר המצומצם של טיפוסי-אות, היעדר האבחנה בין אותיות רישיות ל'קטנות', וכיעורה של האות העברית. פיתרונו היה שינוי מראה הכתב העברי..."
(מתוך 'דף הכתב השונפלדי' מאת ברי אשכול אדלמן, המתעד את קורותיו הקצרות של הכתב האקזוטי הזה)
"...רצון ההסתגלות הנחפזת אל הצורות האירופיות של האלף-בית הרחיק לכת עד כדי כך, שכבר בשנת 1932 הועלתה הצעה רצינית: ליצור אותיות עבריות שקוויהן הזקופים כבדים מן האפקיים, כדי שיקל לצרפן עם אותיות רומיות. מובן, שהשילוב של טכסט [sic] אירופי בתוך עברי, המצוי תכופות בחיי המעשה, תובע את פתרונה של בעיה זו - ומדפיסינו עדיין לא חדלו מלקונן על כך! - אבל בשיטת-הכפיה האמורה אי אפשר היה לפתרה, בלי לטשטש את אופי האות העברית עד לבלתי הכירה."
(מתוך ל.פ. טובי, "כתב אמנותי עברי", מהדורת 1955)