הקאנון של וינלי
לינק בקולקטיב מציע להורדה מסמך PDF שכתב המעצב מאסימו וינלי בשם "הקאנון של וינלי". מדובר בספר קצר המאגד טקסט נחרץ ודידקטי, יחד עם עבודות עיצוב של וינלי ושל אישתו ושותפתו המקצועית לילה במסגרת הסטודיו שלהם.
המדריך נחלק לשני פרקים - בראשון מדובר על העקרונות המנחים בהגעה לעיצוב הנכון, ומציג את סט הערכים לפיהם וינלי פועל, כגון השענות על ידע קלאסי, שאיפה לאל-זמניות וגילוי אחריות. בחלק השני ניגש וינלי לפרט את המרכיבים המעשיים במלאכת העיצוב הגרפי: בחירת הגריד, פיתוח הלייאאוט, שימוש בפונטים ובצבעים וכו'.
וינלי פותח את הסרט הלווטיקה, כנציגו של דור ישן המפציר שניתן לספור את הפונטים הראויים לשימוש על יד אחת. בשניה ניתן למנות גם עוד מספר סוגי אות בהם משתמשים לעיתים רחוקות. בספר זה ניתן לקרוא את תורתו במלואה, ובין אם מזדהים עם הקאנון החריף שלו או לא, דבריו מנומקים בצורה נפלאה באמצעות דוגמאות רבות שיצאו תחת ידיו בעשורים האחרונים.
כסטודנט שנה ב' בבצלאל, התפלאתי שמעולם לא הסבירו לנו באופן ברור מהו גריד; מהו תפקידו של חלל לבן; כיצד עובדים עם הכלים הללו. מרוב שמורינו רצו שנלמד בכוחות עצמנו, שכחו לוודא בסוף התהליך שאכן למדנו את מה שצריך לדעת. במילים אחרות, הייתי רוצה מורה כמאסימו וינלי - דמות של זקן נרגן המאלץ אותנו להשתמש בכלים בדיוק באופן שבו הוא השתמש בהם. לשבירת החוקים נתפנה לאחר שיגדירו לנו מה הם.
אם אתם לומדים עיצוב גרפי בשנה ב', זו קריאה מומלצת ביותר. וגם אם לא, ההמלצה עומדת בעינה.
לינקבוע | טיפוגרפיה מתאריך 01 מרץ 2009, 01:08 | תגובות (2)נוסTלגיה
לא ברור לאן הפרויקט הזה הולך, אבל בינתיים בלוג החולצות הלא-רלוונטיות של גוני ריסקין מתמקד בפריטי אספנים ממערכות בחירות שהיו וחלפו.
קמפייני בחירות, ממש כמו חלומות, נוטים להתנדף מהזיכרון ברגע שמתעוררים מהם. לעיתים תוקף אותנו דה-ז'ה-וו שכזה בדמות חולצת בחירות ישנה שעברה הסבה לסמרטוט או פיג'מה. דווקא השנה (כך התלוננו השבוע במוסף הארץ) רואים פחות חולצות. אי לכך, נחמד להתרפק על אוצר קטן זה של חומרים ויזואליים, העובר פרשנות סטייליסטית קצרה ומזכיר לנו רגעים מוצלחים (כמו הלוגו הזה של מרצ, בגלגול מוקדם) ומוצלחים פחות... אל תשכחו להצביע!
לינקבוע | עיצוב מתאריך 09 פברואר 2009, 00:40 | תגובות (0)תחת הסרגל: מבט טיפוגרפי על תעמולת בחירות 2009
כשבוע לפני הבחירות נוהגים מסעות התעמולה לצמצם את מסריהם למינימום. בדרך כלל, יהיה זה המינימום המשכנע, הכואב והמהותי ביותר שיש לכל מפלגה לומר. הבחירות הנוכחיות, מאידך, נכנסו לשיאן התעמולתי רק כשבועיים לפני יום הבחירה - כלל לא היה זמן למסרים מורכבים מדי או בדיקה של תגובות הקהל. כל מסר חייב היה להיות מצומצם מלכתחילה. בימים אלה, כשלנגד עינינו רצים אינספור מסרים הסותרים זה את זה, רוצה כל אחד מהם לסחוף אותנו לכיוונו. במצב כזה חזותו החיצונית של המסר מקבלת חשיבות שהיא לעתים מכרעת.
בחירת סוג אות משפיעה על האופן שאנו חשים כלפי המסרים. ניתן להקביל השפעה זו לשימוש בצבע בפרסום. הדרך שבה לובשות מפלגות השלטון הלאומיות כחול ולבן היא האופן שאנו, כישראלים, מתלבשים ביום העצמאות לאות חגיגה, וכך נוצרת בנו סימפתיה כלפי המפלגה ואנשיה. ביריביהן מטיחות המפלגות דליים של שחור ואדום - זפת ודם, חושך ואש - בורות ורשעות.
סקירה ביקורתית זו מנסה לשפוך מעט אור על ההחלטות הטיפוגרפיות בקמפיינים של המפלגות המתמודדות, ואולי מתוך כך גם במידה כלשהי על הרעיונות העומדים בבסיס הקמפיינים עצמם.
לינקבוע | טיפוגרפיה מתאריך 03 פברואר 2009, 03:20 | תגובות (12)מתחת לאף
בפוטולוג של ינק יונטף מוצגות יצירות אמנות יום-יומיות. טיפוגרפיה מצויה - found type - תיעוד מלאכת האות הידנית היא אמנות בפני עצמה. הדרך הצנועה בה מגיש יונטף את האוסף העשיר הזה מאפשרת לבלוג זה להיות מקור השראה אידאלי, ומקנה לנו נקודת מבט מיוחדת על תופעה שבדרך-כלל נראית לנו די טריוויאלית.
פה ושם בבלוג הבלחות לכיוונים שונים, למשל פרויקט הגמר של יונטף בבצלאל - עיצוב סדרת ספרי אלכסנדר סולייניצין, או הפנייה לבלוג האופניים שלו (והופעת אורח של הפונט שלי בגרפיטי של "מסה קריטית"...).
לינקבוע | אותיות מתאריך 28 ינואר 2009, 21:35 | תגובות (1)כמה יונטפים יש לך?
תוכנה חדשה לניהול פונטים, Fontcase שמה, מהווה אלטרנטיבה נוחה ל-Font Book הרגיל של המקינטוש (אין ולא מתוכננת גירסה לווינדוס), אבל לא זו הסיבה שאשתמש בה. שבתה אותי דווקא תכונה משנית המאפשרת לעיין בספריית הפונטים לפי יוצר.
ייתכן ותגלו, לאחר ההפעלה הראשונה בה נסרקת ספריית הפונטים שלכם, שיש לכם העדפה למעצב זה או אחר - למשל אדריאן פרוטיגר והרמן זפף, שני שמות פופולאריים בתחום. זה אולי מרגיש כמו פרט מיותר בהתחלה, אך מעצב האות (או מעצבת האות) מהווה שיקול משמעותי במציאת פונט מתאים לפרוייקט כלשהו.
לכל מעצב אג'נדה כלשהי, וכשמסתכלים בצורה רוחבית על עבודותיו של פרוטיגר, למשל, מזהים נטייה לניצול מינימום של אמצעים (קווי היסוד של האות) ע"מ להגיע לסגנוּן ענייני (straightforward) ואל-זמני - לעיתים מדובר בקונטרסט מתון בין קווי האורך והרוחב (למשל ב-Univers) ולעיתים בניואנסים דקים אף יותר כמו הציר ההומניסטי של Frutiger או הגיאומטריה הקלילה של Avenir.
הרמן זפף, לעומתו, היה פתוח יותר מבחינה סגנונית אך הקפיד לחזור על מוטיבים קבועים משלו - קו קליגרפי איכותי (לדוגמה, Optima המודרנית בעלת השורשים הקליגרפיים - בדומה לנרקיס של צבי נרקיס) וחללים פנימיים המתעקלים ומתעגלים בצורה ייחודית לעיצוביו (ב-Palatino הוא מדגים כמה גבוה מגיע הווליום הסגנוני שלו מבלי לפגוע במהות הקלאסית של האות).
מסתבר שלא הרבה מעצבים עבריים טורחים לכתוב לעצמם קרדיט, ולכן התוכנה תראה בהתחלה בעיקר מעצבים לועזיים. עם זאת, ניתן לכתוב ידנית את שמות המעצבים, לאלה מאיתנו שממש ממש רוצים את זה. באותה נשימה עלי לומר שעל אף התמיכה הרחבה ב-unicode והתכונות המתקדמות, אין תמיכה טובה ומובנית בעברית ובשפות לא-לטיניות אחרות, אך ייתכן מאוד שתהיה בגרסאות עתידיות.
לינקבוע | אותיות מתאריך 27 ינואר 2009, 01:45 | תגובות (2) לעמוד הקודם | עמוד 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 | לעמוד הבא