עדכונים מהרשת
אייטם על זאב ליפמן, מהמעצבים הגרפיים הבולטים והוותיקים בארץ, שהופיע בפצ'ה קוצ'ה 9.
ירונימוס כותב בלוג בקפה דה-מרקר עם פוסטים מעניינים בנושא טיפוגרפיה עברית:
מאמר מעניין על איתמר דוד בצירוף מגוון גדול של עבודות. חבל שדווקא אות דוד מופיעה רק בגירסת הפי.סי. שלה (יותר נכון - הגירסה של מונוטייפ המופצת עם Windows). בגירסה קודמת של האתר של איתמר דוד היתה קיימת דוגמה מלאה של אותיות דוד עברי על שלושת נוסחיה, כולל הגירסה הסנס-סריפית שלא ראתה אור.
עוד בבלוג של ירונימוס: סריקה של מאמר מאת הנרי פרידלנדר, "איך יצרתי את האות הדסה"; מאמר על רודולף קוך, הטיפוגרף הגרמני; טיפוגרפיה וארכיטקטורה.
בסמליל - פוסט קצר על פסח עיר-שי בצירוף סקיצות מעניינות שפירסם מיכאל גולן בפורום תקשורת חזותית בתפוז. באותו שרשור בפורום העלה מיכאל גולן גם מאמר ישן מ"הארץ" ששופך אור על העלמותו של עיר-שי מהתודעה ההיסטורית.
אפרופו עיר-שי, כדאי לבדוק גם את הפוסט על יוסף באו באותה סדרת פוסטים, עם דוגמאות נפלאות של כותרות סרטים ישראליים שעיצב וסמלים נוספים.
סקיצות של עיר-שי לפנתיאון יהודי של אנדרטאות בדמות אותיות ענק מתוך אתר יד ושם.
עוד בסמליל - שיעור מאלף בטיפוגרפיה מהכיתה של עודד עזר במכון הטכנולוגי חולון - עיצוב גירסאות עבריות ללוגואים לועזיים. פוסט זה מרחיב למעשה את הדיווח המקורי בבלוג העיצוב Brand New Classroom.
פיליפ מסנר פרסם סקיצות ל"כתב עברי חדש" משנות ה-30 בעלות דמיון רב לאות אהרוני. בסקיצות אפשר למצוא סמלילי מילים עבור ביטויים נפוצים כמו בע"מ, לא"י, סעיף וכו'.
תזה שנכתבה ב-1985 בנושא התאמה של טיפוגרפיה לטינית לעברית, מאת סימון פרֵייס, ניתנת להורדה ב-PDF לאחר הרשמה. אמנם עבר זמן רב אך זו עדיין קריאה מעניינת. אגב, הפרקטיקה הנחשבת על פי רוב לנכונה כיום אינה להתאים את גובה האות העברית לקצת מעל ה-x-height הלטיני, אלא דווקא לקצת מעל ה-Cap height.
בלוג של קורס עיצוב פונטים בשנקר בהנחיית נוי ניימן, מתוך האתר של ניר טובר.
טיפוגרפיה עברית, בלוג מאת עמית ורבר, סטודנטית לעיצוב גרפי מניו-יורק, סוקר אתרים שונים ברשת ועבודות של מעצבים טיפוגרפיים עבריים.
(תודה ליותם.)
לינקבוע | חדשות ועדכונים מתאריך 17 מאי 2010, 00:23 | תגובות (0)טיפוגרפיה על קצה המזלג
בחודש האחרון נקרתה בפני ההזדמנות לעבד מדריך ישן שכתבתי בנושא טיפוגרפיה ברשת ולחדש אותו עבור הקהל המקצועי של היום. המאמר התפרסם היום כפוסט בבלוג העיצוב המזלג של רונן ברלינר. אני מודה לו על ההצעה לכתוב את המדריך ועל הערותיו הבונות במשך הכתיבה. את הפוסט במלואו ניתן לקרוא בבלוג המזלג.
בהזדמנות זו אכתוב על כמה פרויקטים נוספים בהם אני נוטל חלק:
לינקבוע | חדשות ועדכונים מתאריך 06 דצמבר 2009, 20:04 | תגובות (1)סוף שנה 2009
עונת התערוכות הנוכחית והמתישה מגיעה בימים אלה לשיאה, ומכילה בתוכה ערבוביה של הצלחות וכשלונות; פרוייקטים מרשימים לצד צנועים יותר, אך לא פחות מעוררי השראה.
אובייקט צנוע ומעורר השראה הוא קטלוג הבוגרים של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, אותו עיצבו דווקא בוגרי שנה ג'.
הקטלוג, העטוף בניירות הצבעוניים עליהם הודפס (מחווה חסכנית אך מיותרת בעיני), מציג באופן ברור ומלא כבוד את עבודותיהם של הבוגרים, בליווי ראיונות קצרים בהם מתבקשים המעצבים הטריים להשיב על שאלות פשוטות כגון "במה עוסק הפרויקט?" וגם "מה מאפיין את השפה הגרפית?" ולפעמים "מה היתרון של פרויקט גמר בעיניך?".
בסוף הקטלוג, משיבים עורכיו על השאלה מדוע בחרו בראיונות ככלי: "רצינו להתייחס לבוגרים כאל יוצרים... [בעלי] דעה והשקפת עולם הבאים לידי ביטוי בעבודת[ם]. לכן, בעינינו, עיצוב ראוי להתייחסות ענפה יותר, לשיח ביקורתי ואמנותי, לניתוח. עיצוב, במיטבו, מכיל צופן שראוי לבחון ולהבין."
הרצון "לפענח" עיצוב חושפת את הסקרנות הכנה שראויה להימצא בכל מוסד אקדמי, וחושפת שיחה שנוצרה בין בוגרי המחלקה לסטודנטים שעוד לומדים בה. יוזמות כמו שיחה זו מתפתחות למנהג, וממנהגים כמו זה - נוצרת מסורת, וממסורת - תרבות. במקרה זה, מדובר בעולם התרבותי הפנימי של השנקריסטים, אך כשאלה יוצאים לעולם האמיתי, הם מביאים את מה שחי בתוכם לתוך מאמץ משותף, המחולל את התרבות האמיתית - התרבות שלנו.
מתערוכת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר לא זכרתי הרבה - היא עייפה אותי כמו יתר התערוכות, אבל בזכות קטלוג הבוגרים זכיתי למצוא כמה פרוייקטים מעניינים שחמקו מעיני, ואף לקבל כמה תובנות מפיהם של הבוגרים שעיצבו אותם. כך אוכל, גם בעוד שנים מעכשיו, לשוב ולהיזכר בבוגרי המחזור הזה, ואולי אף להזמין מישהו מהם לראיון עבודה...
קטלוג הבוגרים של שנקר עוצב ע"י יערה ברוך, תמר דברת, שיר חולב, ניר טובר, דקל מימון, רן שאולי וליסה שוחט, בהנחיית תמר מני-לבנטל ובייעוץ ינק יונטף.
לינקבוע | עיצוב מתאריך 29 יולי 2009, 22:54 | תגובות (3)טיפוגרפיה+משחק=?
הסטודנטים במחלקה לעיצוב גרפי של האקדמיה המלכותית בהאג מעלים מדי שנה מופע "קברט טיפוגרפי", במסגרת קורס באותו שם בהנחיית חרט דאמבר ומרצים אורחים. באתר הפורטפוליו של אלעד פלק אפשר לקבל הצצה לקברט של 2007, בו השתתף.
דאמבר, בעליו הותיקים של סטודיו דאמבר ההולנדי ואישיות מיוחדת במינה, מעודד את הסטודנטים לחיות את הטיפוגרפיה, לא רק ע"י התעסקות בעיצוב, אלא גם במשחק, ריקוד ושירה. התוצאה משעשעת במיוחד, ובדרך לא-פורמלית זו מתקרבות האותיות לליבם של העוסקים במלאכה, ובאות לידי ביטוי גם בפרוייקטים הבאים, הרציניים יותר.
אפשר ללמוד דבר או שניים לא רק מהקברט עצמו, אלא משילוב המשחק בתהליכים חינוכיים ומקצועיים. דאמבר מתגאה באופן שבו בני ארצו מתייחסים לטיפוגרפיה. לדבריו, הם לא רק מעצבים אותיות לדפוס, אלא גם "פשוט אוכלים טיפוגרפיה, כמו אותיות שוקולד או אטריות בצורת אותיות."
בימים אלה יצא ספרו של אבי אייזנשטיין, "סימנים בתקשורת חזותית" לחנויות הספרים. הספר מהווה המשך לשיטת לימוד הטיפוגרפיה שאייזנשטיין פיתח בבצלאל והוציא כספר ב-1987. הספר החדש הוא אבן דרך משמעותית בקריירה של אייזנשטיין כמחנך, וכפי שהספר הקודם הנציח את שיטת הלימוד שלו ואיפשר להנחיל אותה, ע"י תלמידיו, גם בבתי הספר האחרים לעיצוב. ספר זה מיועד למטרה זו גם הוא.
מעבר לפונקציה החינוכית, הניצחון האמיתי של ספר זה הוא העיצוב שלו. בקלות היתה יכולה אסופת העבודות האקלקטית להשתלט על אופיו החזותי של הספר. להיפך, "סימנים בתקשורת חזותית" הוא אובייקט מרתק, המצליח בו-זמנית להיות מורכב ופשוט; כנוע ודומיננטי.
הפורמט המונומנטלי הרחב - אפשר לומר קולנועי - שוטף את דימויי העבודות בלבן ובשחור, וכך, בנשימה אחת, נוסך בהם הדר וכבוד מחד וקורא אותם לסדר מאידך. משחקי הצבע הטעונים - שחור/צהוב/אפור/לבן - הפותחים וסוגרים את הספר ומעטרים את ראשי הפרקים, מזכירים לנו כמה קל המשחק הזה שאנו משחקים כמעצבים, ועם זאת, כמה מחשבה דרושה כדי להבין את מה שאנחנו עושים ולרתום את העשייה הזו לרשותנו.
עוד תמונות מהקברט, כאמור, אפשר לראות באתר של אלעד פלק. את "סימנים בתקשורת חזותית" אפשר להשיג ברשת צומת ספרים, "תולעת ספרים" בכיכר רבין בת"א, ובבצלאל.
לינקבוע | חינוך מתאריך 18 יולי 2009, 03:38 | תגובות (0)הטיפוגרף שבסוף היקום
הזמן: לילה קיצי בשנת 1957. המקום: חדרו של צבי האוסמן, ירושלים.
דפיקת דלת פתאומית מקפיצה את האמן הצעיר מכסאו. מי זה יכול להיות, הוא חושב לעצמו, כבר אמצע הלילה ואין מי שיבקר אותי. בעוד מוחו מנסה לנחש את פשרו של מקרה החירום בגינו ודאי תיטרד מנוחתו, אם היתה כזו, מדדה האמן אל הדלת, וכשהיא נפתחת לחלוטין הוא עוד מתקשה לזהות את הדמות הניצבת מולו. הוא מבין שמדובר בגבר צעיר, בערך בגילו, אך לבושו נראה מחוץ לכל אופנה שהוא מכיר.
"זי האבן איינן פעלער," הוא מנסה בגרמנית, אך התגובה היחידה שהאיש המסתורי נותן לו היא מבט נרגש ומלא פליאה. "שלום," אומר האיש לבסוף, "אתה לא תאמין מה עברתי כדי להגיע אליך," הוא מושיט את ידו וכשהיד פוגשת את רעותה היא נלחצת בחום במשך דקה ארוכה. "אני עודד!"
(מפגש דמיוני בין ע. עזר לצ. האוסמן, מתוכו נוצרה אות "בית הלל")
שיטוטיו של עודד עזר ברחבי היקום הטיפוגרפי, הם שנתנו לספר חדש המוקדש לעבודתו את שמו. "מדריך הטיפוגרף לגלקסיה" מציג אסופה מרשימה של עבודות מכל וכל - החל מעיצוב פונטים, לוגו ותדמית, דרך גוף עבודות נסיוניות - חלק הארי בספר, עד לעבודות מתקופת היותו סטודנט ואף מימיו כמעצב עיתון בית הספר "תלמה ילין". הבחירות שעשו עורכי הספר מעניינות ומוזרות כאחת - צילום מישורי של גריד "לוח מעריב" נמצא מרחק כפולה אחת ממבנה גזרי עיתון קיפודי; עבודה חצופה ומלאת הומור כ"גבעתיים שוקעת" ממוקמת בתפר שבין העיצובים המסחריים של עזר לעבודותיו מתקופת בית הספר, תוך התעלמות ראויה לשבח משיקולים כרונולוגיים. קטלוגי האותיות מסודרים על פני שלוש כפולות, סידורן על הדף ממחיש את שאלות ה"מה זה? איך קוראים את זה?" של העורכים הגרמנים.
לינקבוע | טיפוגרפיה מתאריך 14 יוני 2009, 02:27 | תגובות (6) עמוד 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 | לעמוד הבא